מאבדים את בעלי הלקות השקופה

מאת: דבורה לשם

10% מתושבי ישראל מוגדרים בעלי הפרעת קשב וליקויי למידה. מדובר בכ–800 אלף איש שמוצאים עצמם פעמים רבות בעלי "לקות שקופה" – במשך חייהם, לרבות בשנים הרבות במערכת החינוך, נאמר עליהם בין השאר כי הם עצלנים ואינם חכמים. כל זאת כי הם לא אותרו או אובחנו כבעלי הפרעת קשב חמורה.

כתוצאה מכך ובשל הקושי להתמודד עם מבחנים ומשימות מורכבות, רבים מהם מוותרים על רכישת השכלה ומקצוע. התוצאה היא שקבוצה גדולה של ישראלים נותרת מובטלת ובאחריות המדינה, במקרה הרע, או במקרה הפחות רע – עובדים במשרות שנהוג להגדירן זמניות, כמו נהגים, מלצרים ומאבטחים.

חשוב לומר כי מדובר באנשים נורמטיביים. הם שירתו בצבא והקימו משפחה. בניגוד לבעלי מוגבלויות או נכים, הם לא גלויים לחברה – הם בעלי לקות שקופה. מאחר שמדינת ישראל לא ערוכה מספיק כדי לסייע להם להתמודד עם הלקות שלהם ואפילו קודם לכן, לאתר את הלקות, הם נופלים בין הכיסאות. חלקם לא מודעים ללקותם והם עוברים חיים שלמים בלי לטפל בבעיה.

בשנות ה–50 וה–60 אנשים שהוגדרו בעלי הפרעת קשב וליקויי למידה סבלו הרבה פחות מבעיה זו. רבים עבדו במקצועות שלא נדרשה להם הכשרה אקדמית – חקלאים, מסגרים ונגרים יכלו להתפרנס בכבוד ובמשך שנים. כיום, כדי להתפרנס בכבוד יש צורך לרכוש השכלה מקצועית, אבל בעלי הלקויות נתקלים בדלת סגורה. זה מלווה לרוב בתסכול, חרדה, התמודדות קשה – מילדות ועד בגרות – ובמאמצים נפשיים רבים הפוגעים לעתים גם בהשתלבותם בחברה.

הפתרון המתבקש אמור להגיע משני כיוונים עיקריים. אנשי העסקים אינם מודעים מספיק לעומק הבעיה ולכך שישנו כוח אדם פוטנציאלי שהם מפספסים. אנשים שבהתאמה רלוונטית ללקותם יכולים להשתלב בעסקיהם ולתרום לא פחות מכל עובד אחר, בדומה לבעלי המוגבלויות והנכים. יש חשיבות רבה לכך שמנהלי משאבי האנוש ייקחו זאת לתשומת לבם הן ברמה העסקית והן ברמה החברתית – עליהם להבין את חשיבות הדבר וכי עובדים טובים רבים מתפספסים בדרך.

פתרון נוסף צריך להגיע מכיוון המדינה: על משרדי הכלכלה, הרווחה והחינוך להשקיע יותר משאבים בתחום זה. יש צורך ממשי לעודד הקמת מוסדות חינוך ותוכניות העשרה על־תיכוניות, בדומה לתכנית מ"רופין לקריירה" המתקיימת במכללה הטכנולוגית רופין זה ארבע שנים וחצי. מדובר במסלול של לימודי תעודה שמקנה מקצוע. זו תכנית לימודים אישית המותאמת לכל סטודנט ומתבצעת בהדרגה ובהתאמה ליכולות הסטודנט.

הצלחת התכנית באה לידי ביטוי בכך שכ–75% מבוגריה עד כה התקבלו למשרות בשוק התעסוקה. מעבר לכך ולא פחות חשוב, סטודנטים רבים חשים שהתכנית חיזקה אותם נפשית וחברתית.

האידיאל הוא שמוסדות החינוך בישראל, מהגן ועד למסגרות החינוך העל־תיכוניות, יאבחנו באופן מוסדר תלמידים בעלי פוטנציאל להפרעת קשב וריכוז ובעלי לקויות מורכבות ויציעו תוכניות מערכתיות ומותאמות לטיפול בתלמידים הללו – תוכניות שמביאות בחשבון את כלל מרכיבי הלקות שמשפיעים על תפקודיו של התלמיד ברמה החברתית, הרגשית והלימודית. כך ניתן יהיה לטפל בבעיה מהשורש, מגיל צעיר, בלי לגרום לסבל נפשי לתלמיד.

בתהליך נכון של הבנת הבעיה מדינת ישראל יכולה להרוויח עובדים מצוינים בתעשייה, ולחסוך לעצמה משאבים (קצבאות) וזמן יקר. ומעל לכל, בזכות התהליך שיעברו הסטודנטים של רכישת מקצוע והעלאת תחושת היכולת והביטחון העצמי, קבוצה גדולה תצטרף למעגל התעסוקה ותיהפך למשמעותית בחברה.

הכותבת היא ממייסדות התכנית מרופין 
לקריירה במכללה הטכנולוגית רופין